רש"י על שבת קכ״ז א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קכ״ז ע״א:ב׳ רש"י על שבת קכ״ז ע״א:ד׳ »

1 שבת פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: תְּבוּאָה צְבוּרָה, בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל בָּהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת — מוּתָּר לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת, וְאִם לָאו — אָסוּר לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי אַחָא מַתִּיר: כְּלַפֵּי לְיָיא! אֶלָּא אֵימָא: דִּבְרֵי רַבִּי אַחָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.

2 שבת פתח ↗

3 הפלאה שבערכין על ספר הערוך פתח ↗

כלפי אליה שבת דף צ"ג. כלפי אליה אלא אימא חייבין ור' שמעון פוטר פסחים דף ה'. כלפי אליה אמר אביי איפוך. פי' דברים מהופכין הן כמו שהאלי' היפוך מן הראש כי המהלך כסדר ראשו לפנים והמהופך הולך זנבו לפנים עכ"ל. לפנינו איתא כלפי לייא ופי' רש"י בפסחים היכן וחברו בברכות דף נ"ח חצבי לנהרא כגני לייא חרסים שבורים להיכן הולכים עכ"ל. ועיין לעיל ערך כגני וכן פי' רש"י בב"מ דף נ"ח. ובסוטה דף מ"ד ד"ה כלפי. ובפי' של מלת כלפי כתב רש"י בסוטה דף ג' ד"ה כלפי כמו אחרי וכו' ודע שבדיבור הסמוכה שם המתחיל יכול אף זה כן סיים רש"י כלפי לשון כנגד ע"כ. וקצת צריך ביאור ועיין עוד רש"י בשבת דף קכ"ז:

4 שבת פתח ↗

3 תבואה צבורה - מוכחא מילתא דהוקצה לאוצר:

4 להסתפק - להאכיל לבהמתו אסור דברי ר"ש ור' אחא כו':

5 כלפי לייא - כנגד היכן פונה הדבר הזה האמור להיפך ר"ש מתיר מוקצה בכל מקום וכאן הוא מחמיר:

6 לייא - היכן כגון חצבי לנהרא כגני לייא דברכות דף נח.:

4 ברכות פתח ↗

רַב שֵׁשֶׁת סַגִּי נְהוֹר הֲוָה. הֲווֹ קָאָזְלִי כּוּלֵּי עָלְמָא לְקַבּוֹלֵי אַפֵּי מַלְכָּא, וְקָם אֲזַל בַּהֲדַיְיהוּ רַב שֵׁשֶׁת. אַשְׁכְּחֵיהּ הָהוּא מִינָא, אֲמַר לֵיהּ: חַצְבֵי לְנַהְרָא, כַּגְנֵי לְיָיא? אֲמַר לֵיהּ: תָּא חֲזִי דְּיָדַעְנָא טְפֵי מִינָּךְ. חֲלַף גּוּנְדָּא קַמַּיְיתָא. כִּי קָא אָוְושָׁא, אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא: אֲתָא מַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת: לָא קָאָתֵי. חֲלַף גּוּנְדָּא תִּנְיָינָא. כִּי קָא אָוְושָׁא, אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא: הַשְׁתָּא קָא אָתֵי מַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת: לָא קָא אָתֵי מַלְכָּא. חָלֵיף תְּלִיתַאי. כִּי קָא שָׁתְקָא, אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת: וַדַּאי הַשְׁתָּא אָתֵי מַלְכָּא.

« רש"י על שבת קכ״ז ע״א:ב׳ רש"י על שבת קכ״ז ע״א:ד׳ »